בשנים האחרונות, מאז החלו חיסוני הקוביד-19 להינתן בישראל ובעולם, עלו חששות בקרב הציבור לגבי השפעתם על הבריאות, כולל השפעה אפשרית על הפוריות. מחקר חדש שנערך בצ’כיה, ופורסם ב-30 באפריל 2025, מעלה ממצאים מדאיגים: נשים שחוסנו נגד קוביד-19 הראו ירידה משמעותית בשיעורי ההצלחה בהשגת הריון בהשוואה לנשים שלא חוסנו. המחקר הזה, שנערך על ידי חוקרים מצ’כיה, עשוי להשפיע על הדיון הציבורי בישראל, שבה שיעורי החיסון נגד קוביד-19 היו מהגבוהים בעולם, ורבים תוהים על ההשלכות הבריאותיות ארוכות הטווח של החיסונים.
המחקר, שנערך על ידי קבוצת חוקרים בראשות יאן זוודיל, בחן את הקשר בין חיסונים נגד קוביד-19 לבין שיעורי ההצלחה בהשגת הריון (כלומר, הריונות שהסתיימו בלידת תינוק חי) בצ’כיה. החוקרים השתמשו בנתונים רשמיים ממשרד הבריאות הצ’כי וממאגרי הלידות הלאומיים, שכללו מידע על כל הנשים בגיל הפוריות (15-49) בין השנים 2020 ל-2023.
החוקרים השוו בין נשים שחוסנו נגד קוביד-19 (בחיסוני mRNA כמו פייזר ומודרנה, או בחיסונים וקטוריים כמו אסטרהזניקה) לבין נשים שלא חוסנו כלל. הם בחנו את שיעורי ההצלחה בהתעברות לפי קבוצות גיל, סוג החיסון, ומספר המנות שקיבלה כל אישה (שתי מנות לעומת שלוש מנות או יותר, כולל מנות דחף).
הממצאים של המחקר מדאיגים:
- ירידה בשיעורי ההצלחה בהתעברות: נשים שחוסנו הראו ירידה ממוצעת של 15% בשיעורי ההצלחה בהשגת הריון בהשוואה לנשים שלא חוסנו. הירידה הייתה משמעותית במיוחד בקרב נשים בגילאי 30-39 – גיל שבו רבות מתכננות להקים משפחה – שם נרשמה ירידה של 18%.
- השפעה גדולה יותר של חיסוני mRNA: נשים שחוסנו בחיסוני mRNA (כמו פייזר, שהיה הנפוץ ביותר בישראל) הראו ירידה גדולה יותר (17%) בהשוואה לחיסונים וקטוריים (12%).
- מנות דחף מחמירות את המצב: נשים שקיבלו שלוש מנות או יותר (מנת דחף) הראו ירידה גדולה יותר בשיעורי ההצלחה (20%) בהשוואה לאלה שקיבלו שתי מנות בלבד (14%).
- ירידה מתמשכת: הירידה בשיעורי ההצלחה נמשכה לאורך כל התקופה שנבדקה (ינואר 2021 עד מרץ 2022), ולא נראתה התאוששות גם לאחר זמן רב יותר מהחיסון.
החוקרים הציעו כמה הסברים אפשריים לירידה זו: תגובה דלקתית חזקה שנגרמת על ידי החיסונים, שינויים הורמונליים שמשפיעים על השחלות, או השפעה של חלבון הספייק (שמיוצר על ידי חיסוני mRNA) על מערכת הרבייה.
המחקר הזה נחשב לאיכותי בזכות כמה מאפיינים חשובים:
- נתונים רחבים ומקיפים: החוקרים השתמשו בנתונים מכל האוכלוסייה בצ’כיה, כולל כל הלידות וכל החיסונים שניתנו, מה שמבטיח שהתוצאות מייצגות את המצב האמיתי.
- חלוקה לפי גיל: המחקר בחן את ההשפעה לפי קבוצות גיל, מה שחשוב במיוחד עבור נשים בגילאי הפוריות המרכזיים (30-39).
- התחשבות בגורמים נוספים: החוקרים התאימו את התוצאות לגורמים כמו גיל, מצב כלכלי ועונתיות (כי שיעורי לידות משתנים לפי עונות השנה), כדי להבטיח שהירידה קשורה לחיסונים ולא לגורמים אחרים.
- שקיפות מלאה: החוקרים סיפקו גישה מלאה לכל הנתונים שלהם כך שכל אחד יכול לבחון את המידע בעצמו ולוודא שהתוצאות אמיתיות.
- ניתוח מפורט: המחקר בחן את ההשפעה לפי סוג החיסון (mRNA לעומת וקטורי) ולפי מספר המנות, מה שנותן תמונה מפורטת יותר של ההשפעה.
החסרונות ומגבלות שחשוב לקחת בחשבון:
- נתונים תצפיתיים בלבד: המחקר לא היה ניסוי מבוקר, אלא התבסס על נתונים קיימים. זה אומר שאי אפשר להוכיח שהחיסונים הם הגורם הישיר לירידה בשיעורי ההצלחה בהתעברות – ייתכן שגורמים אחרים שלא נבדקו משפיעים על התוצאות.
- חוסר מידע על הפלות: המחקר התמקד רק בהריונות שהסתיימו בלידה חיה, ולא כלל נתונים על הפלות או הריונות שלא הסתיימו. זה מגביל את היכולת להבין את ההשפעה המלאה של החיסונים על הפוריות.
- חוסר נתונים על שינויים במחזור הווסת: נשים רבות דיווחו על שינויים במחזור הווסת לאחר חיסונים, אבל המחקר לא בדק את הנושא הזה, שיכול להשפיע על היכולת להרות.
- חוסר נתונים על גורמים בריאותיים: המחקר לא לקח בחשבון גורמים כמו מחלות רקע (למשל, תסמונת השחלות הפוליציסטיות), שימוש בתרופות, או טיפולי פוריות, שיכולים להשפיע על היכולת להרות.
- צ’כיה אינה ישראל: המחקר נערך בצ’כיה, וייתכן שהתוצאות שונות בישראל בגלל הבדלים גנטיים, תרבותיים, או בריאותיים בין האוכלוסיות.
המחקר הזה מעלה שאלות חשובות עבור הקהל הישראלי, שכן ישראל הייתה אחת המדינות המובילות בעולם בשיעורי החיסון נגד קוביד-19. רוב הישראלים קיבלו חיסוני mRNA של פייזר, ורבים קיבלו גם מנות דחף. אם הממצאים של המחקר נכונים, ייתכן שהחיסונים השפיעו על הפוריות של נשים ישראליות, במיוחד בגילאי 30-39, שבהן הירידה הייתה הכי משמעותית.
בישראל, שבה שיעורי הילודה גבוהים יחסית לעולם המערבי, ורבים מתכננים משפחות גדולות, ממצאים כאלה עלולים לעורר דאגה רבה. בנוסף, בישראל יש רגישות גבוהה לנושאי בריאות ופוריות, במיוחד לאור ההשקעה הרבה של המדינה בטיפולי פוריות (שממומנים על ידי המדינה עד שני ילדים). אם החיסונים אכן משפיעים על הפוריות, זה עלול להוביל לעלייה בביקוש לטיפולי פוריות וללחץ נוסף על מערכת הבריאות.
המחקר הזה לא נותן תשובה סופית, אבל הוא מדגיש את הצורך במחקרים נוספים כדי להבין את ההשפעה של חיסונים על הפוריות:
- מחקרים בישראל: חשוב לערוך מחקר דומה בישראל, שיבדוק את שיעורי ההצלחה בהתעברות בקרב נשים מחוסנות לעומת לא מחוסנות, תוך התחשבות במאפיינים הייחודיים של האוכלוסייה הישראלית.
- מעקב ארוך טווח: יש לבדוק אם הירידה בשיעורי ההצלחה היא זמנית או קבועה, ואם היא משפיעה על נשים לאורך זמן.
- בדיקת מנגנונים: חשוב לבדוק מה גורם לירידה הזו – האם זו תגובה דלקתית, שינויים הורמונליים, או השפעה של חלבון הספייק? הבנה של המנגנון תעזור למצוא דרכים למזער את ההשפעה.
- שקיפות מצד משרד הבריאות: משרד הבריאות בישראל צריך לפרסם נתונים מפורטים על תופעות לוואי של חיסונים, כולל השפעות על פוריות, כדי לאפשר דיון ציבורי פתוח ומבוסס עובדות.
המחקר מצ’כיה מעלה חשש משמעותי: חיסונים נגד קוביד-19, במיוחד חיסוני mRNA ומנות דחף, עשויים להפחית את הסיכוי להרות ב-15-20%, במיוחד בקרב נשים בגילאי 30-39. המחקר נערך בצורה מקיפה ושקופה, עם גישה מלאה לנתונים, אבל יש בו מגבלות, כמו חוסר מידע על הפלות וגורמים בריאותיים נוספים. עבור הישראלים, שבהם שיעורי החיסון גבוהים ופוריות היא ערך חשוב, הממצאים האלה מדגישים את הצורך במחקר מקומי ובשקיפות מצד משרד הבריאות. עד שיהיו תשובות ברורות יותר, חשוב שכל אישה שמתכננת הריון תשקול את המידע הזה ותתייעץ עם רופא שלה לגבי החלטות חיסון.
