מה בדק המחקר?
מחקר זה, שפורסם ב-20 ביוני 2025 ב-medRxiv מאת גווטזקאו וצוותו (Guetzkow et al.), בדק את הקשר בין חיסון mRNA נגד קוביד-19 (בעיקר של פייזר) בשבועות 8-27 של ההריון לבין שיעורי אובדן עוברים (כולל הפלות ספונטניות, הפלות מושרות ולידות עובר מת) בישראל. המחקר השווה את מספר מקרי האובדן המצויים (observed) למספר הצפוי (expected) בקרב נשים שחוסנו בשלבים מוקדמים של ההריון (שבועות 8-13), תוך שימוש בקבוצות ביקורת של נשים שחוסנו נגד שפעת או לפני ההריון.
מתודולוגיה
המחקר התבסס על נתונים אנונימיים ממאגר רפואי אלקטרוני של שירותי בריאות מכבי, הכולל 2.7 מיליון מטופלים (26% מאוכלוסיית ישראל), עם מינימום נשירה (כ-1% בשנה). נבחנו 226,395 הריונות יחידים עם תאריך מחזור אחרון (LMP) בין 1 במרץ 2016 ל-28 בפברואר 2022. הניתוח התמקד בקבוצות נשים שחוסנו במינון 1 או 3 של חיסון קוביד-19 בשבועות 8-13 ו-14-27, עם השוואה לקבוצות ביקורת שחוסנו נגד שפעת או לפני ההריון.
מתודולוגיה חדשנית: גישה של “מצוי לעומת צפוי” (Observed-to-Expected Analysis)
הגישה החדשנית במחקר היא שימוש במודל רגרסיה לוגיסטית מותאם אישית להערכת מספר האובדנים הצפויים, תוך התחשבות בגורמי סיכון אישיים ושבוע ההריון. המודל פותח על בסיס נתונים היסטוריים מ-2016-2018, והוא כולל משתנים כמו גיל האם, מצב בריאותי, התנהגות בריאותית וגורמים סוציו-אקונומיים. עבור כל אישה בקבוצה, נחושה הסבירות הפרטית לאובדן עובר מהשבוע שבו חוסנה, והסכום של הסבירויות האלה יוצר את המספר הצפוי. המספר המצוי נרשם על סמך תוצאות ההריונות בפועל. השוואה זו מאפשרת “התאמה סינתטית” של נשים מחוסנות לשליטות היסטוריות דומות, תוך שימוש בנתונים לאורך כל ההריון ללא צנזורה, בניגוד למחקרים קודמים שהשוו בין מחוסנות ללא-מחוסנות בתקופת החיסונים בלבד.
שלבים עיקריים של המתודולוגיה:
- איסוף נתונים: שימוש במאגר הריונות של מכבי עם מידע על תוצאות הריון, חיסונים וזיהומים.
- קביעת קבוצות חשיפה: נשים שחוסנו במינון 1 או 3 בשבועות 8-13 או 14-27, עם קבוצות ביקורת של חיסון שפעת או חיסון לפני ההריון.
- מודל בסיסי: רגרסיה לוגיסטית שחושבה על נתונים מ-2016-2018, עם התאמות למאפיינים אישיים.
- חישוב מצוי לעומת צפוי: סכום הסבירויות הפרטיות מול מספר האובדנים בפועל, עם רווחי סמך 95%.
- ניתוח רובוסטיות: אימות המודל על נתוני 2018-2019 ואנליזות רגישות (למשל, התחלה משבוע 10).
חוזקות וחולשות
חוזקות: השימוש בנתונים היסטוריים מאפשר התאמה מדויקת יותר מאשר השוואות ישירות בזמן אמת, והשוואה לקבוצות ביקורת מרובות (שפעת, חיסון לפני הריון) מפחיתה הטיות. המדגם גדול ומגוון, והניתוח כולל מעקב לאורך כל ההריון.
חולשות: המחקר תצפיתי ולכן לא יכול להוכיח סיבתיות. חוסר נתונים משבועות 1-7 וקושי בהבחנה בין הפלות מושרות רפואיות לבין אלקטיביות עלולים להשפיע. כמו כן, הממצאים מוגבלים לישראל ועשויים לא להשתקף במדינות אחרות.
מסקנות
המחקר מצא כי חיסון במינון 1 בשבועות 8-13 קשור ב-3.85 אובדני עוברים נוספים ל-100 הריונות מעל הצפוי (רווח סמך 95%: 2.55-5.14), רובם לאחר שבוע 20. חיסון במינון 3 הראה 1.9 אובדנים נוספים. לעומת זאת, חיסון שפעת הראה ירידה צפויה באובדנים (5.11 פחות ל-100 הריונות), ככל הנראה עקב הטיית מחוסנים בריאים. הממצאים מצביעים על צורך בבדיקה נוספת של בטיחות החיסון בשלבים מוקדמים של ההריון.
משמעות
בישראל, שבה חיסון המוני החל בדצמבר 2020, ממצאים אלה מעוררים דאגה, במיוחד לאור המלצות החיסון לנשים הרות. יש צורך במחקרים נוספים, כולל ניסויים פרוספקטיביים, לבחינת מנגנונים ביולוגיים (כגון השפעה טרטוגנית או קרישת דם) והשוואה לחיסונים לא-mRNA.
