מאמר מאת The Ethical Skeptic, שפורסם ב-19 באוגוסט 2025, מציג ממצאים מדאיגים ביותר לגבי תמותת תינוקות וילדים, שקשורה לחשיפה של הורים לחיסוני mRNA נגד קוביד-19. המאמר ממשיך את החקירה שהחלה בדו”ח קודם, ומתמקד בסכנות פוטנציאליות של השפעות טרטוגניות (במהלך ההיריון) והשפעות אפיגנטיות בין-דוריות.
המחקר בוחן תמותה עודפת בקרב תינוקות וילדים (גילאי 0-4) שלא נחשפו ישירות לקוביד-19 או לחיסון נגדו, אך הוריהם חוסנו ב-chisunim mRNA. הממצאים מצביעים על שתי סכנות מוזנחות:
- השפעות טרטוגניות – פגיעה בעוברים במהלך ההיריון עקב חשיפה ל-mRNA דרך השליה.
- השפעות אפיגנטיות בין-דוריות – שינויים ביולוגיים המועברים לדורות הבאים דרך מנגנונים אפיגנטיים, כמו מתילציה של DNA או שינויים בהיסטונים, שמשפיעים על ביטוי גנים.
המחקר משתמש בנתונים ממאגרי מידע לאומיים של סטטיסטיקות תמותה, תוך התמקדות בטכניקה שנקראת “Deviation from Trend” (DFT), שמאפשרת לזהות סטיות משמעותיות ממגמות קודמות.
מתודולוגיה
- מקור נתונים: נתונים נלקחו ממאגר CDC WONDER/NCHS, שמכיל את כל תעודות הפטירה בארה”ב. המחקר בודד תמותה בקבוצת גיל 0-4, וכלל רק מקרי מוות שלא נגרמו ישירות על ידי קוביד-19 (ICD-10 U07.1).
- שיטת ניתוח: השימוש ב-DFT כדי לזהות שינויים משמעותיים במגמות תמותה לעומת בסיסי נתונים יציבים מ-30 השנים שקדמו ל-2020. הניתוח מתמקד בנקודות מפנה (inflections) – שינויים פתאומיים וקבועים במגמות.
- השוואה: ההשוואה נעשתה בין תמותה צפויה (על סמך מגמות קודמות) לתמותה בפועל לאחר תחילת החיסונים ב-2021.
ממצאים
- תמותה עודפת: המחקר מצא 17,975 מקרי תמותה עודפים בקרב ילדים בני 0-4, המהווים סטייה של 77.3% ממגמת התמותה הקודמת. זה מתורגם ל-191 מקרי מוות עודפים בשבוע עד לשבוע 20 של 2025.
- קבוצות ICD: התמותה העודפת התפלגה על פני קטגוריות שונות, כמו בעיות כליות (+135%), מנינגיטיס (+112%), חוסר עמידות לווירוסים וספטיצמיה (+90%), ובעיות נשימה (+54%).
- השפעה בין-דורית: התמותה העודפת נמשכה אפילו לאחר שהחיסונים הפסיקו להינתן ברמה גבוהה, מה שמצביע על השפעה אפיגנטית או גנטית שנמסרה מההורים לילדים.
- זמן המפנה: נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בשבוע 14 של 2021, מיד לאחר החיסון ההמוני של מבוגרים בגיל הפריון.
חוזקות
- נתונים אמינים: השימוש בנתונים רשמיים ממאגרי מידע לאומיים, כמו CDC WONDER, מספק בסיס איתן לממצאים.
- שיטת ניתוח מתקדמת: DFT מאפשרת לזהות סטיות משמעותיות ממגמות קודמות, מה שמפחית את הסיכוי לפרשנות שגויה של נתונים.
- השוואה רחבה: המחקר בוחן מגוון רחב של סיבות מוות, מה שמאפשר הבנה מעמיקה יותר של ההשפעות.
- רקע היסטורי: ההשוואה להשפעות של תרופות כמו תלידומיד מחזקת את החשיבות של הממצאים.
חולשות
- קורלציה, לא סיבתיות: המחקר מצביע על קשר זמני בין החיסונים לתמותה, אך לא מוכיח סיבתיות ישירה. יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את הקשר.
- חוסר נתונים מלאים: הנתונים מ-2023/24 עדיין זמניים, וחלק מהקטגוריות (כמו ICD R00-R99) לא סווגו סופית, מה שיכול להשפיע על התוצאות.
- הסתמכות על ניתוח סטטיסטי: למרות שהשיטה יעילה, היא עדיין תלויה בפרשנות, ויש סיכון לטעויות או מניפולציות.
- חוסר נתונים ביולוגיים: המחקר לא כולל נתונים ביולוגיים ישירים על השפעות אפיגנטיות או טרטוגניות, אלא מסתמך על נתוני תמותה.
המאמר מציג ממצאים חמורים שדורשים תשומת לב מיידית. הרעיון שהחיסונים עלולים להשפיע לא רק על המתחסנים עצמם, אלא גם על הדורות הבאים, הוא מטריד ביותר. השימוש ב-DFT הוא כלי חזק לזיהוי סטיות, וההשוואה למגמות היסטוריות מחזקת את הטענה. עם זאת, חשוב לזכור שקורלציה אינה סיבתיות, ויש צורך במחקרים נוספים כדי לאשר את הקשר. החולשות, כמו חוסר הנתונים הביולוגיים והסתמכות על ניתוח סטטיסטי, מצביעות על כך שהממצאים צריכים להילקח בזהירות, אך אסור להתעלם מהם.
לאור הראיות המתפתחות, כמו יציבות מוגברת של mRNA, ספייק בעורקי המוח, והשפעות אפיגנטיות ובין-דוריות, המסר שהועבר לציבור היה פשטני מדי. מי שהעביר את המסר חייבים לקחת אחריות, לתמוך במחקר נוסף, ולהבטיח שקיפות עתידית. הממצאים דורשים גישה זהירה ומדעית, אך גם פעולה מיידית כדי להבין את ההשלכות.
