חשיבות הבקשה
ב-18 באפריל 2024 הגשתי בקשת חופש מידע (מס’ 392/24) למשרד הבריאות, במטרה לחשוף מידע על צוות “איפכא מסתברא” – גוף שתפקידו לבחון הנחות יסוד בצורה ביקורתית ולהציע חוות דעת חלופיות. הבקשה כללה שלוש שאלות מרכזיות:
א. מי היו חברי הצוות, אם קיים, במהלך מגפת הקורונה?
ב. מה הייתה השקפתם בנוגע למדיניות ניהול הקורונה ובטיחות החיסונים?
ג. אם לא הוקם צוות כזה – מדוע, ומי אחראי להחלטה זו?
הבקשה היא בעלת חשיבות עליונה משום שצוות “איפכא מסתברא” (מונח ארמי שמשמעותו “להפך, זה הגיוני”) מייצג גישה של חשיבה ביקורתית, שהיא קריטית ואקוטית לניהול נכון של משברים כמו מגיפות. בתורת ניהול המגיפות (Epidemic Management Doctrine), שילוב של צוות כזה הוא טבעי ומחויב המציאות. מגיפות מאופיינות באי-ודאות, מידע חלקי, ולעיתים הנחות שגויות שמובילות להחלטות הרות גורל. צוות “איפכא מסתברא” יכול לאתגר קונצנזוס, להציע חלופות, ולמנוע קיבעון מחשבתי, כפי שנראה לעיתים במדיניות הסגרים, חובת החיסונים, או ההתעלמות מתופעות לוואי.
לדוגמה, במגפת הקורונה, החלטות התקבלו לעיתים על בסיס הנחות לא מבוססות דיין, כמו יעילות החיסונים במניעת הדבקה או השפעות ארוכות טווח של מדיניות הסגר. צוות שמביא פרספקטיבה חלופית היה יכול להציע גישות מאוזנות יותר, כמו התמקדות בהגנה על קבוצות סיכון במקום סגרים כלליים, או בחינה מעמיקה יותר של תופעות לוואי מחיסונים. היעדר צוות כזה, או אי-חשיפת פעילותו, מעלה חששות כי משרד הבריאות פעל ללא דיון ביקורתי מספיק, מה שפגע ביכולת לנהל את המגפה בצורה מיטבית. חשיפת המידע המבוקש תאפשר להעריך האם התקיימה חשיבה חלופית בניהול המשבר, ותסייע בהפקת לקחים למגיפות עתידיות.
התפתחויות ולמה המידע עדיין חסר
למרות חשיבות הבקשה, משרד הבריאות לא סיפק מענה במועד שנקבע בחוק חופש המידע. בעקבות כך, הגשתי תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע ב-10 בנובמבר 2024. בתגובה, ב-4 בדצמבר 2024, היחידה הורתה למשרד הבריאות לתקן את הליקוי ולספק מענה עד 17 בדצמבר 2024 (מסמך מס’ 392/24). עם זאת, נכון ל-18 בדצמבר 2024, משרד הבריאות לא עמד בהנחיה, והליקוי לא תוקן. כתוצאה מכך, היחידה הממשלתית הודיעה כי שמו של משרד הבריאות יפורסם ברשימת הרשויות המפרות באתר היחידה, כפי שצוין במכתבו של עו”ד יובל אקוע, סגן ראש היחידה.
היעדר מענה מעורר תהיות קשות: האם התקיים צוות “איפכא מסתברא” שסייע בניהול המגפה? אם לא, מדוע לא הוקם גוף כזה, שהוא חלק בלתי נפרד מתורת ניהול מגיפות מודרנית? התנהלות זו מחזקת את החשד כי משרד הבריאות נמנע משקיפות בנוגע לתהליכי קבלת ההחלטות, כפי שנחשף גם בדוח מבקר המדינה מ-2024, שציין ליקויים בניהול דיווחי תופעות לוואי מחיסונים.
המשך המאבק
המאבק לשקיפות ממשיך. כפי שציינה היחידה הממשלתית לחופש המידע, ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד משרד הבריאות, בהתאם לסעיף 17 לחוק חופש המידע. אני שוקל צעדים משפטיים כדי להבטיח שהציבור יקבל את המידע שמגיע לו. חשיפת המידע על צוות “איפכא מסתברא” – או הסבר מדוע לא הוקם – תאפשר להעריך את רמת הביקורתיות בניהול משבר הקורונה ותסייע בבניית תורת ניהול מגיפות משופרת לעתיד.
קריאה לפעולה
הצטרפו למאבק לשקיפות וחשיבה ביקורתית! עקבו אחרי העדכונים באתר, שתפו את הפוסט, והירשמו לניוזלטר לקבלת מידע על התפתחויות נוספות. יחד נוכל לדרוש ממשרד הבריאות לעמוד בחובתו ולספק תשובות שיקדמו ניהול משברים טוב יותר.
