חשיבות הבקשה
ב-9 ביולי 2023 הגשתי בקשת חופש מידע למשרד הבריאות (מס’ פנייה 669886, סימוכין 278874223), במטרה לקבל תכתובות דוא”ל הקשורות למחקר על השפעה ויעילות חיסון פייזר (BNT162b2), שפורסם ב-The Lancet זמין פה. הבקשה כללה שני סעיפים:
- תכתובות בין ד”ר שרון אלרעי-פרייס לעורכי כתב העת The Lancet, ובמיוחד ג’וזפין גיבסון וריצ’רד הורטון, הכוללות אזכורים של פרופסורים נורמן פנטון ו/או מרטין ניל.
- תכתובות בין חוקרי פייזר המיוצגים במחקר לבין ד”ר אלרעי-פרייס.
בקשה זו היא בעלת חשיבות עליונה משום שהמחקר ב-The Lancet, שבו השתתפה ד”ר אלרעי-פרייס, השפיע על מדיניות הקורונה בישראל ובעולם, תוך תמיכה בהמלצות לחיסונים נרחבים. עם זאת, חוקרים כמו נורמן פנטון ומרטין ניל העלו הסתיגויות משמעותיות לגבי אמינות המחקר, וטענו כי תוצאותיו אינן תואמות נתונים מהעולם האמיתי, מה שמעלה חשדות להטיות או ליקויים מתודולוגיים. חשיפת התכתובות המבוקשות תאפשר לבחון את תהליך פרסום המחקר, את מעורבות משרד הבריאות, ואת האופן שבו טופלו ביקורות מדעיות. שקיפות זו היא קריטית לבניית אמון הציבור, במיוחד לאור דוח מבקר המדינה מ-2024, שחשף ליקויים בניהול דיווחי תופעות לוואי מחיסונים.
התפתחויות ולמה המידע עדיין חסר
ב-11 בדצמבר 2023 קיבלתי תגובה מעו”ד סיון דדון, מ”מ מנהלת תחום העמדת מידע לציבור במשרד הבריאות, שדחתה את הבקשה:
- סעיף א: נטען כי לא היו תכתובות עם עורכי The Lancet, ולכן הבקשה נדחית לפי סעיף 8(3) לחוק חופש המידע (מידע שאינו קיים).
- סעיף ב: תכתובות עם חוקרי פייזר נחשבות פנימיות (טיוטות והתייעצויות), חסויות, ועלולות ליצור “אפקט מצנן” שיפגע בשיתוף פעולה עם חוקרים חיצוניים, ולכן נדחו לפי סעיפים 9(ב)(1), 9(ב)(4), ו-9(ב)(7) לחוק חופש המידע.
בתגובה, שלחתי ב-12 בדצמבר 2023 מייל לעו”ד דדון, שבו:
- לסעיף א: ציינתי כי ג’וזפין גיבסון, סגנית עורך ה-Lancet, סגרה מכתב הסתיגויות של פרופסורים בנוגע למחקר, וצירפתי העתק מהמייל כהוכחה, תוך בקשה לבדיקה מעמיקה יותר.
- לסעיף ב: טענתי כי המחקר השפיע על מדיניות עולמית, נחשד כהונאה על ידי חוקרים, וסתר נתוני עולם אמיתיים. הבעתי תמיהה על כך שמשרד הבריאות מגן על חוקרי פייזר, חברה מסחרית, על חשבון בריאות הציבור, וביקשתי לשקול מחדש את ההחלטה.
למרבה הצער, נכון ל-18 באפריל 2025, לא קיבלתי מענה למייל זה, והמשרד לא התייחס לטענותיי או לראיות שסיפקתי. היעדר המענה מעורר תהיות קשות: מדוע המשרד טען שאין תכתובות עם עורכי ה-Lancet, למרות ראיות לקיומן? מדוע מסרב המשרד לחשוף תכתובות עם חוקרי פייזר, כאשר הדבר עלול להסתיר מידע קריטי על מחקר שהשפיע על בריאות הציבור? התנהלות זו ממשיכה לערער את אמון הציבור, במיוחד בהקשר של מגפה שבה שקיפות הייתה הכרחית.
המשך המאבק
המאבק לשקיפות ממשיך. אני שוקל להגיש תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע על התעלמות המשרד מהמייל החוזר שלי, וכן לבחון הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים בירושלים, בהתאם לסעיף 17 לחוק חופש המידע, כדי לחייב את המשרד לספק את התכתובות. חשיפת המידע תאפשר דיון ציבורי ומדעי מבוסס עובדות על אמינות המחקר ב-The Lancet, תבהיר את מעורבות משרד הבריאות, ותסייע בבניית מערכת בריאות שקופה ואחראית יותר.
קריאה לפעולה
הצטרפו למאבק לשקיפות בניהול משברי בריאות! עקבו אחרי העדכונים באתר, שתפו את הפוסט, והירשמו לניוזלטר לקבלת מידע על התפתחויות נוספות. יחד נוכל לדרוש ממשרד הבריאות לחשוף את המידע שמגיע לציבור ולוודא שהרגולטור שם את בריאות הציבור בראש סדר העדיפויות.
