חשיבות הבקשה
ב-5 ביולי 2023 הגשתי בקשת חופש מידע (מס’ 388/24) למשרד הבריאות, במטרה לחשוף מידע על שתי תרופות שנויות במחלוקת במגפת הקורונה: איברמקטין (סטרומקטול) והידרוקסיכלורוקווין. הבקשה התמקדה בשני היבטים:
- איברמקטין: דיונים שהובילו להסרת התרופה ממדפי קופות החולים, ואם לא היו דיונים – מי החליט על ההסרה, מדוע, והאם היא תחזור להיות נגישה לציבור.
- הידרוקסיכלורוקווין: מה נעשה עם כמויות התרופה שנרכשו (כפי שדווח, טונות ממנה נרכשו על ידי המדינה), ומי, אם בכלל, קיבל אותם.
בקשה זו היא בעלת משמעות רבה משום שהיא נוגעת לשקיפות תהליכי קבלת ההחלטות במגפת הקורונה, תקופה שבה החלטות רפואיות השפיעו על מיליונים. איברמקטין, תרופה אנטי-פרזיטית עם תכונות אנטי-ויראליות, זכתה לעניין ציבורי ומחקרי כטיפול אפשרי לקורונה, כולל במחקר ישראלי מ-2020 שדיווח על תוצאות חיוביות בקרב 60 חולים קלים עד בינוניים. עם זאת, ארגוני בריאות עולמיים, כמו ה-WHO, ומחקרים מאוחרים יותר קבעו כי אין לה יעילות מוכחת נגד קורונה, והיא הוסרה משימוש בקופות החולים. הידרוקסיכלורוקווין, תרופה למלריה, זכתה לפרסום רב בתחילת המגפה, אך מחקרים הראו שהיא אינה יעילה ואף עלולה להזיק.
חשיפת הדיונים על הסרת איברמקטין חשובה כדי להבין האם ההחלטה התבססה על ראיות מדעיות מוצקות או על גורמים אחרים, כמו לחץ בינלאומי או שיקולים כלכליים. לדוגמה, הצהרות של חברת מרק (יצרנית איברמקטין) נגד שימוש בתרופה לקורונה, לצד פיתוח תרופה יקרה יותר, עוררו חשדות בקרב הציבור. לגבי הידרוקסיכלורוקווין, דווח כי ישראל רכשה כמויות עצומות של התרופה בתחילת המגפה. חשיפת גורל התרופות הללו – האם נהרסו, נמכרו, או נתרמו – תבהיר כיצד נוהלו משאבי המדינה ותמנע ספקולציות על אינטרסים נסתרים.
התפתחויות ולמה המידע עדיין חסר
למרות חשיבות הבקשה, משרד הבריאות לא סיפק מענה במועד שנקבע בחוק חופש המידע. בעקבות כך, הגשתי תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע ב-9 בנובמבר 2024. בתגובה, ב-4 בדצמבר 2024, היחידה הורתה למשרד הבריאות לתקן את הליקוי ולספק מענה עד 17 בדצמבר 2024 (מסמך מס’ 388/24). עם זאת, נכון ל-18 בדצמבר 2024, משרד הבריאות לא עמד בהנחיה, והליקוי לא תוקן. כתוצאה מכך, היחידה הממשלתית הודיעה כי שמו של משרד הבריאות יפורסם ברשימת הרשויות המפרות באתר היחידה, כפי שצוין במכתבו של עו”ד יובל אקוע, סגן ראש היחידה.
היעדר מענה מעורר תהיות: האם התקיימו דיונים מסודרים על הסרת איברמקטין, או שההחלטה התקבלה באופן שרירותי? מה קרה לכמויות ההידרוקסיכלורוקווין שנרכשו, והאם נוהלו כראוי? התנהלות זו ממשיכה לערער את אמון הציבור במערכת הבריאות, במיוחד לאור דוח מבקר המדינה מ-2024, שחשף ליקויים בטיפול בדיווחי תופעות לוואי מחיסונים.
המשך המאבק
המאבק לשקיפות ממשיך. כפי שציינה היחידה הממשלתית לחופש המידע, ניתן להגיש עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים נגד משרד הבריאות, בהתאם לסעיף 17 לחוק חופש המידע. אני שוקל צעדים משפטיים כדי להבטיח שהציבור יקבל תשובות על הסרת איברמקטין ועל גורל ההידרוקסיכלורוקווין. חשיפת מידע זה תאפשר דיון ציבורי מבוסס עובדות ותסייע בבניית מדיניות בריאות שקופה ואחראית יותר.
קריאה לפעולה
הצטרפו למאבק לשקיפות בניהול משברי בריאות! עקבו אחרי העדכונים באתר, שתפו את הפוסט, והירשמו לניוזלטר לקבלת מידע על התפתחויות נוספות. יחד נוכל לדרוש ממשרד הבריאות לחשוף את האמת על החלטותיו.
