חשיבות הבקשה
ב-6 במאי 2023 הגשתי בקשת חופש מידע (מס’ 385/24) למשרד הבריאות, במטרה לחשוף את אחוז דיווחי הכזב שהתקבלו בתגובות לפוסט שפורסם בדף הפייסבוק של המשרד ב-10 בינואר 2021. הבקשה נועדה לבדוק כיצד המשרד טיפל בדיווחים על תופעות לוואי מחיסוני הקורונה שהופיעו בתגובות הציבור, ובפרט כמה מהם זוהו כלא אמינים או לא קשורים לחיסונים.
בקשה זו היא בעלת חשיבות עליונה משום שדף הפייסבוק של משרד הבריאות שימש ערוץ תקשורת מרכזי עם הציבור במהלך מגפת הקורונה, במיוחד בשלבי ההתחסנות הראשונים. תגובות הציבור כללו דיווחים מפורטים על תופעות לוואי, כפי שתועד בקובץ PDF בן 373 עמודים שזמין פה. ניתוח מדגמי שערכתי ב-30 במרץ 2025 זיהה כ-700-800 דיווחים, מתוכם כ-40% תופעות קלות (כמו חום וכאב), 35% תופעות בינוניות (כמו שינויים במחזור), ו-25% תופעות חמורות, כולל 32 מקרי מיוקרדיטיס, 18 הפלות ספונטניות, ו-9 מקרי מוות. הניתוח מצא כי 95% מהדיווחים נראים אותנטיים על סמך פירוט, עקביות, ותמונות פרופיל אמיתיות, עם דיווח חשוד אחד בלבד כבלתי אמין.
חרף חומרת הדיווחים, הניתוח מגלה כי משרד הבריאות לא בדק אותם מול המתלוננים, אפילו במקרים של תופעות חמורות כמו מוות או אשפוזים. בקשת חופש המידע מבקשת לברר כמה תגובות סווגו כ”דיווחי כזב”, על סמך אילו קריטריונים, והאם המשרד פעל בשקיפות בטיפול בתלונות הציבור. שקיפות זו היא קריטית לבניית אמון הציבור, גם לאור ממצאי דוח מבקר המדינה מ-2024, שחשף כי רק 18% מדיווחי תופעות הלוואי ממערכות קופות החולים נקלטו כראוי.
יתרה מכך, ב-8 באוגוסט 2024 טענה ד”ר שרון אלרעי-פרייס, פקידה בכירה במשרד הבריאות, כי המשרד פועל בשקיפות מלאה. עם זאת, היעדר מענה לבקשה זו, לצד התעלמות מבקשות נוספות שלי, סותר טענה זו ומראה על דפוס של הפרת חוק חופש המידע והחלטת ממשלה 2950, כפי שקבעה היחידה הממשלתית לחופש המידע.
התפתחויות ולמה המידע עדיין חסר
למרות חשיבות הבקשה, משרד הבריאות לא סיפק מענה במועד שנקבע בחוק חופש המידע. בעקבות כך, הגשתי תלונה ליחידה הממשלתית לחופש המידע ב-7 בנובמבר 2024. בתגובה, ב-4 בדצמבר 2024, היחידה הורתה למשרד הבריאות לתקן את הליקוי ולספק מענה עד 17 בדצמבר 2024 (מסמך מס’ 385/24). עם זאת, נכון ל-18 בדצמבר 2024, משרד הבריאות לא עמד בהנחיה, והליקוי לא תוקן. כתוצאה מכך, היחידה הממשלתית הודיעה כי שמו של משרד הבריאות יפורסם ברשימת הרשויות המפרות באתר היחידה, כפי שצוין במכתבו של עו”ד יובל אקוע, סגן ראש היחידה.
היעדר מענה מעורר תהיות קשות: מדוע משרד הבריאות לא חשף את אחוז דיווחי הכזב בפוסט מ-10 בינואר 2021? האם התקיימה בדיקה של הדיווחים, ובאילו קריטריונים השתמשו לסיווגם כ”כזב”? הניתוח המדגמי מצביע על כך שדיווחים חמורים, הכוללים פרטים רפואיים מדויקים, לא נחקרו כלל, מה שמעלה חשדות כבדים לגבי התנהלות המשרד.
המשך המאבק
המאבק לשקיפות ממשיך, והוא מגיע כעת גם לוועדת הבריאות של הכנסת. במכתב ששלחתי במרץ 2025 לחברי הוועדה, קראתי ליזום דיון דחוף לבחינת התעלמות משרד הבריאות מחוק חופש המידע ולבדיקת טענותיה של ד”ר שרון אלרעי-פרייס על שקיפות. אני שוקל צעדים משפטיים, כולל הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט לעניינים מנהליים, בהתאם לסעיף 17 לחוק חופש המידע, כדי להבטיח שהציבור יקבל תשובות. חשיפת המידע המבוקש תאפשר דיון ציבורי מבוסס עובדות ותסייע בבניית מערכת בריאות שקופה ואחראית יותר.
קריאה לפעולה
הצטרפו למאבק לשקיפות בניהול משברי בריאות! עקבו אחרי העדכונים באתר, שתפו את הפוסט, והירשמו לניוזלטר לקבלת מידע על התפתחויות נוספות. יחד נוכל לדרוש ממשרד הבריאות לחשוף את האמת על החלטותיו ולבנות מחדש את אמון הציבור.
