דמיינו מדינה קטנה שמתגאה בלהיות “מדינת המעבדה של העולם” – ככה קרא לה אלברט בורלא, מנכ”ל פייזר, כשישראל הפכה למגרש הניסויים של ‘חיסוני’ הקורונה. ‘חיסונים’ לכל האוכלוסייה, בוסטרים לפני כולם, נשים בהריון, תינוקות – הכל הלך. אבל מה קורה כש”המעבדה” שוכחת לדווח על התוצאות? או יותר נכון, מסתירה אותם, מטייחת אותם, ואז זורקת דו”ח רשמי שמגמד את הכל כאילו שום דבר לא קרה? ברוכים השבים לישראל 2022, שבה משרד הבריאות הפך את “שקיפות” למילה גסה, ותקשורת המיינסטרים שיחקה את תפקיד הכלב הנרדם במקום הנובח.
הכל התחיל עם מחקר קטן וחשוב שמשרד הבריאות הזמין בדצמבר 2021 – אחרי שנה שלמה שבה מערכת הדיווח על תופעות לוואי הייתה חסרת תפקוד, כפי שהמשרד עצמו מודה עכשיו בחצי פה. פרופ’ מתי ברקוביץ’, מומחה לרפואת ילדים ופרמקולוגיה, נבחר להוביל את הצוות שבדק את הדיווחים על תופעות הלוואי מ,החיסונים’. ביוני 2022 הוא ישב בזום מול בכירי המשרד, כולל ד”ר אמיליה אניס, והציג ממצאים שיכלו להפיל כמה כסאות: תופעות לוואי ארוכות טווח, סיגנלים חדשים שלא מופיעים בעלון של פייזר (נוירולוגיה, מחזור חודשי, כאבי גב – אתם מבינים את הרעיון), ותופעת ה”ריצ’לנג'” – כשמנה נוספת מחזירה או מחמירה את התופעות. “זה מקפיץ את הסיבתיות מ’אפשרי’ ל’מוחלט’,” הוא אמר, כמעט מתחנן שיקשיבו לו.
אבל מה עשה משרד הבריאות? שתק. במשך חודשיים שלמים הוא ישב על הממצאים האלה, אפילו כשוועדת המומחים שלו אישרה ‘חיסונים’ לתינוקות בלי לדעת מהם. כשהדו”ח הרשמי יצא ב-2 באוגוסט 2022, הוא היה יצירת מופת של טיוח: “אין סיגנלים חדשים,” הם כתבו, תוך התעלמות מהנוירולוגיה, מהמחזור החודשי שנמשך חודשים, ומה”ריצ’לנג'” שברקוביץ’ צעק עליו. ואיך הם גימדו את המספרים? חילקו 6,259 דיווחים ב-18 מיליון מנות – כולל מנות של גברים כשדיברו על מחזור חודשי! כן, חישוב כל כך אבסורדי שגם מתמטיקאי בגן היה צוחק. אחרי חשיפת התחקיר, הם שינו את המכנה ל-4 מיליון בחשאי, בלי להודיע לאף אחד. שקיפות, מישהו?
ברקוביץ’ לא סתם דיבר על תופעות – הוא הזהיר מפני תביעות משפטיות. “צריך לחשוב מדיקו-לגלית,” הוא אמר, “כי אנשים יגידו: ‘אמרתם שזה חולף, והנה אני תקוע עם זה שנה’.” הוא ידע שהמשרד שיקר כשאמר שהחיסון בטוח ושהתופעות “קלות וחולפות.” והוא צדק – המחקר מצא ש-90% מהדיווחים על מחזור חודשי דיברו על שינויים ארוכי טווח, 60% מעל שלושה חודשים. תופעות נוירולוגיות? אותו סיפור. אבל במקום להקשיב, המשרד הסתיר, והתקשורת? שתקה כמו תלמידים טובים שמפחדים מהמורה.
מי שכן הקשיבו היו ד”ר יפה שיר-רז (מגזין זמן אמת) ופרופ’ רצף לוי – עיתונאית וחוקר עם אומץ שחשפו את ההקלטה המלאה של הדיון ב-YouTube ו-Rumble. בזכותם אנחנו יודעים היום שישראל, “מדינת המעבדה,” לא רק נכשלה בדיווח – היא שיקרה לעולם. ה-FDA הסתמך על הנתונים שלנו לאשר בוסטרים, פאוצ’י ציטט אותנו, וכל הזמן הזה משרד הבריאות ידע שהמערכת שלו לא תפקדה עד 2021 ושמה שכן דווח הוסתר או עוות. וכשד”ר שרון אלרעי-פרייס אמרה ב-2021 שהיא “מופתעת” מהביקורת של לוי וש”היא יודעת בדיוק מה מדווחים לה” – נו, בטח, היא פשוט שכחה לספר על המחקר הזה.
אז מה קיבלנו? מדינה שחיסנה הכל – כולל תינוקות – בלי מערכת דיווח אמיתית, משרד שמטייח ממצאים כדי להימנע מתביעות, ותקשורת שישנה כשצריך לנבוח. התחקיר של שיר-רז ולוי הוא קריאת השכמה, אבל שלוש שנים אחרי – ב-2025 – נראה שרובנו עדיין ישנים. אולי הגיע הזמן שנזכור: במעבדה הזו, הכלבים לא נובחים, והאמת נשארת קבורה – עד שמישהו כמו שיר-רז ולוי מגיע עם חפירה.
