ג’וש בריינר, הכתב לענייני משטרה ב”הארץ” ולאחרונה פרשן/אורח בתוכניות טלויזיה, זורח כ”כוכב נקודתי” בשמי התקשורת הישראלית – אבל האם אורו מגן על האמת, או שורף את חופש הפרט בשם הנרטיב? ג’וש בריינר, לדעתי, אינו כלב השמירה של הדמוקרטיה, אלא כלב ציד של הנרטיב – איש תקשורת שמושך תשומת לב דרך עמדות חריפות, אבל חונק את השיח החופשי במקום להאיר אותו.
בספטמבר 2021, בריינר פרסם ב-X פוסט שזעזע את הרשת: “כמה דם על הידיים של סרבני חיסונים. חונקים במו סירובם, עקשנותם וטיפשותם את הציבור הרחב, תופסים מכשירי אקמו ומיטות של מבוגרים שכן התחסנו. אין בי טיפת רחמים אליהם וכל צעד שידיר אותם מהציבור הכללי – מבורך.” הפוסט הזה לא היה דיווח עיתונאי – זו הייתה הכרזה מלחמתית, מסיתה, שדחתה כל נקודת מבט חלופית. הוא לא טרח לשאול: מה עם מי שלא יכול להתחסן מסיבות רפואיות? מה עם מי שחושש מתופעות לוואי, או מי שדורש נתונים מלאים על החיסונים, כמו מסמכי פייזר וה-FDA שנותרו חסויים ל-75 שנים עד שהתקצרו ל-8 חודשים? לא – ג’וש בחר להאשים, להשמיץ, ולתמוך בצעדים שירמסו את חופש הפרט. זו לא עיתונות, זו תעמולה.
אולי זו דרכו של בריינר למשוך תשומת לב דרך עמדות חריפות – אבל האור הזה הוא אשליה. הוא לא מחפש שקיפות או דיון פתוח, אלא מקדם נרטיב שמתאים למערכת “הארץ” תחת עמוס שוקן, המו”ל שקבע את הקו ה’ליברלי’ והביקורתי כלפי כל מי שמטיל ספק במדיניות רשמית. בריינר, כפרשן טלוויזיוני וכעיתונאי, משמש כקול רם – אבל קולו חונק את השיח החופשי במקום להרחיב אותו. הוא לא שואל שאלות קשות על מסמכי פייזר, על תופעות הלוואי של החיסונים, או על אירועים כמו מחאת נהגי המשאיות בקנדה (Freedom Convoy) ב-2022, שממנה “הארץ” התעלם לחלוטין, למרות החשיבות שלה לזכויות אדם גלובליות.
הבעיה אינה רק בריינר, אלא בתפקידו כסמל למערכת תקשורתית ששכחה את ייעודה. עיתונאי אמיתי היה דורש שקיפות מלאה, מחפש נתונים חלופיים, ומאפשר דיון חופשי – לא מאשים, לא משמיץ, ולא תומך ברמיסת זכויות הפרט. אבל בריינר הפך ל”כוכב נקודתי” שזורח בזכות חד-צדדיות, לא בזכות אמת. הוא עבד נרצע של הנרטיב, לא חוקר של המציאות ואולי לכן נקרא כתב…
אז מה עושים עם כוכב כזה? הייתי לוקח את ג’וש בריינר ואת כל התקשורת הישראלית, מחמש אותם בנתונים חשופים, סוגר אותם במתחם נטוש, נועל את השער, וזורק את המפתחות לים. שימצאו את האמת לבד – אם הם מסוגלים. כי כל עוד בריינר ממשיך לזרוח כ”כוכב נקודתי”, הוא לא מאיר את הדרך – הוא מחשיך אותה.
מקור:
ציוצו העלוב של הכתב
עיתון הארץ בחר בהסתה מתמדת נגד כל מי שפיקפק היסס או פשוט לא האמין לעלילות המגיפה וביקש את זכותו הבסיסית על גופו. זה לא רק בריינר, אלא גם ב. מיכאל, יסמין לוי, קובי ניב, נחמיה שטרסלר שפרסמו מאמרי הסתה איומים ונוראים נגד כל מי שסטה מהנראטיב של “מגיפת קץ האנושות” ו”החיסון בטוח ויעיל”.
זה השמיד את השמאל הישראלי. זה גמר את הדמוקרטיה הישראלית כפי שהיכרנו אותה.
שום דבר לא יחזור להיות כפי שהיה לפני 2020.