המחסומים שחזרו לנשוך
ב-24 במרץ 2025, יואב גלסנר חשף סיפור שממחיש בצורה מושלמת את מה שקוראים “צחוק הגורל”: המחסומים ברחוב עזה, שהונחו כדי להגן על ראש הממשלה והנאשם בנימין נתניהו מפני מפגינים, חסמו דווקא את השיירה המשוריינת שלו, שנתקעה בשער הגיא בדרך לירושלים. נתניהו, שכבר מתואר כמי ש”כלוא ומוגן מאחורי חמישה קווי מחסומים”, הפך עכשיו לכלוא באופן מילולי – לכוד מאחורי אותם מחסומים שהוא עצמו אישר. אם יש דבר כזה קארמה, אז המקרה הזה הוא דוגמה מושלמת: מי שמנסה לדכא את העם בלי לשלם מחיר, מוצא את עצמו בסופו של דבר לכוד במציאות שהוא יצר. אירוניה פואטית וצחוק הגורל שאותי ממש משעשע.
יותר מדי מחסומים, יותר מדי חושך
יותר מדי מחסומים, כמו יותר מדי תריסים סגורים, יוצרים חושך – וזה בדיוק מה שקורה ברחוב עזה בשכונת רחביה. המשטרה, שחוסמת את הרחוב על בסיס יומי כדי למנוע הפגנות פתע, הפכה את חיי התושבים לבלתי נסבלים: הם נאלצים לנסוע נגד כיוון התנועה, חיי היומיום שלהם מופרעים, והם חיים תחת תחושה של דיכוי. המחסומים האלה הפכו לאחד מסמלי הניתוק של נתניהו מהעם – אבל עכשיו, הם גם סמל לכישלונו. כשגלסנר כותב ש”המשוריינים נתקעו בשער הגיא”, הוא חושף את האבסורד: המחסומים, שהיו אמורים להגן על נתניהו, הפכו למלכודת עבורו. זה אותו חושך שהוא יצר כש”סגר את התריסים” על חופש התנועה של התושבים – חושך של הגבלות, חוסר שקיפות, ודיכוי זכויות. עכשיו, נתניהו עצמו לכוד בחושך הזה, והגורל צוחק עליו בדרכו השקטה והאכזרית.
הניתוק של נתניהו
המחסומים ברחוב עזה הם לא רק מכשול פיזי – הם מסמלי הניתוק של נתניהו מהעם. כבר שנים שהוא חי מאחורי חומות ומחסומים, מוקף בשכבות של אבטחה שמפרידות בינו לבין המציאות. המחאות מראות עד כמה העם זועם: מפגינים דורשים את הדחתו ועסקת חטופים, אבל נתניהו ממשיך להתבצר מאחורי המחסומים שלו. גלסנר מכנה אותו “רודן בסוף דרכו”, וקשה שלא להסכים: מי שחושב שהוא יכול לדכא את העם בלי לשלם מחיר, מוצא את עצמו בסופו של דבר לכוד – לא רק על ידי המחסומים, אלא על ידי הזעם הציבורי שהוא עצמו הצית. כש-100,000 מפגינים יצאו לרחובות בבלפור ב-2020, זה היה אות אזהרה – אבל נתניהו המשיך להתעלם, ועכשיו הוא מתחיל לשלם את המחיר.
הקארמה של נתניהו
הקארמה של נתניהו היא תזכורת לכולנו: מי שמנסה לשלוט בעם דרך דיכוי, בסופו של דבר ייפגע מהמערכת שהוא יצר. המחסומים ברחוב עזה הם רק דוגמה אחת: אותה משטרה, שפגעה במפגינים במשך שנים – פגעה עכשיו גם במי ששלח אותה. זה אותו חושך שחווינו תחת מדיניות הדיכוי שלו, בין אם זה התו הירוק שהגביל את החופש שלנו, ובין אם זה המחסומים שמגבילים את התנועה שלנו. אבל בעוד שהעם עושה רעשים להגנה על ערכיו נתניהו נשאר לבד מאחורי המחסומים שלו – והקארמה הזו היא צחוק הגורל הכי משעשע שראיתי לאחרונה. כמו עקיבא נוביק, שתמך בדיכוי הזה ועוכב על ידי אותה משטרה, גם נתניהו מוצא את עצמו לכוד בחושך שהוא יצר.
סיום: צחוק הגורל לא שוכח
נתניהו יכול להמשיך להתבצר מאחורי המחסומים שלו, אבל הגורל כבר צוחק עליו – והצחוק הזה מהדהד בכל רחוב עזה. זו תזכורת לכולנו: מי שסוגר את התריסים על חופש העם, ימצא את עצמו בסופו של דבר בחושך שהוא יצר. המחסומים, שהיו אמורים להגן עליו, הפכו למלכודת שלו – ואנחנו, מתנגדי הכפייה שממשיכים להיאבק על חופש אמיתי יכולים רק לחייך כשצחוק הגורל עושה את שלו. אז תמשיך להתבצר, נתניהו, אבל תדע שהקארמה לא שוכחת – והעם לא יסלח למי שרמס את החופש שלו וסחר בבריאותו.
