מחקר TOGETHER: הונאה מדעית או כשל מתודולוגי? ניתוח ביקורתי

בשיאה של מגפת הקורונה, כשהעולם חיפש פתרונות זמינים וזולים, מחקר בשם TOGETHER עורר סערה. ניסוי קליני רב-לאומי זה, שפורסם ב-2022 בכתב העת הנחשב New England Journal of Medicine, בדק את יעילותה של תרופת האיברמקטין נגד קוביד-19 – והגיע למסקנה שהיא “לא יעילה”. אך האם המחקר הזה באמת חשף את האמת, או שמא תוכנן מראש כדי להגיע לתוצאה מסוימת? בואו נשים את TOGETHER על שולחן הניתוחים ונבדוק את הטענות להונאה מדעית.

מהו מחקר TOGETHER?

TOGETHER היה ניסוי קליני שנערך בעיקר בברזיל, במימון גופים כמו קרן ביל ומלינדה גייטס ובהשתתפות חוקרים בראשות ד”ר אדוארד מילס. המחקר התמקד בתרופות קיימות כמו איברמקטין, הידרוקסיכלורוקין ופלובוקסמין, ובדק את יכולתן למנוע אשפוזים ותמותה בקרב חולי קורונה. תוצאותיו, שפורסמו באפריל 2022, זכו לכותרות עולמיות: “איברמקטין לא מפחית סיכון לאשפוז”, הכריזו כלי תקשורת כמו NPR ו-New York Times. אך כשמתבוננים מקרוב, התמונה הופכת מטרידה.

הטענות להונאה

המילה “הונאה” עשויה להישמע חריפה, אך מבקרים רבים, כולל כאלה בקהילה המדעית, טוענים שהיא מתאימה למחקר TOGETHER – לא בגלל זיוף נתונים, אלא בגלל תכנון מכוון שמבטיח תוצאות שליליות. הנה כמה מהבעיות המרכזיות:

תכנון מוטה מראש:
המחקר השתמש במינון של 0.4 מ”ג/ק”ג ליום של איברמקטין למשך שלושה ימים בלבד, לעיתים עד שבוע לאחר תחילת התסמינים. זו בחירה תמוהה, שכן תומכי איברמקטין ממליצים על מינונים גבוהים יותר וטיפול מוקדם. האם זו טעות תמימה, או ניסיון להפחית את הסיכוי לתוצאות חיוביות?

הקריטריון המרכזי של המחקר שונה במהלך הדרך ממניעת אשפוז ל”תצפית רפואית ממושכת” – שינוי שמטשטש את המדידה ומקל על הכרזה על כישלון התרופה.

נתונים שלא מספרים את כל הסיפור:
למרות המסקנה השלילית, ניתוח סטטיסטי מתקדם (בייסיאני) של הנתונים הראה הסתברות של 81% לכך שאיברמקטין עדיף על פלצבו. ממצא זה לא זכה להדגשה במאמר, מה שמעלה שאלות על כוונת החוקרים.

המחקר לא פרסם את כל הנתונים הגולמיים, מה שמקשה על חוקרים עצמאיים לבדוק את התוצאות. היעדר סעיף מגבלות מפורט במאמר מחזק את החשד שהמידע הוצג באופן חלקי.

ניגודי עניינים:
המימון מקרן ביל ומלינדה גייטס ומגופים הקשורים לחברות תרופות כמו פייזר ומרק מעורר דאגה. גופים אלה נהנים מקידום תרופות חדשות ויקרות על פני תרופות זולות כמו איברמקטין. למרות שמימון כשלעצמו אינו הוכחה להונאה, חוסר שקיפות לגבי קשרים פיננסיים מעמיק את החשדות.

השפעה תקשורתית מכוונת:
פרסום המחקר הוביל לגל של כותרות שליליות בתקשורת העולמית, שציטטו אותו כהוכחה סופית נגד איברמקטין. מבקרים טוענים שזו חלק מטקטיקה שנקראת “הסטה” – מסע דיסאינפורמציה שמטרתו לערער את אמון הציבור בתרופות לא רווחיות, תוך התעלמות מבסיס ראיות רחב יותר, הכולל עשרות מחקרים התומכים באיברמקטין.

הקשר ישראלי: מאבק למען יושרה מדעית

המאבק נגד כשלים מדעיים אינו זר לישראל. חוקרים כמו ד”ר יפה שיר-רז וד”ר יעקב אופיר חשפו לאחרונה שערורייה בכתב העת Vaccine, שבה מחברי מחקר שנוי במחלוקת הורשו לבקר באופן אנונימי ביקורת על עבודתם – הפרה חמורה של אתיקה. באופן דומה, ד”ר פייר קורי, רופא אמריקאי ומוביל בקבוצת FLCCC, טוען ש-TOGETHER הוא דוגמה להונאה מכוונת, שבה המדע משמש כלי לקידום אינטרסים על חשבון חיי אדם. שלושת החוקרים הללו, כל אחד בתחומו, מדגימים את החשיבות של עמידה על האמת גם מול מערכות חזקות.

השלכות: מדע בשירות אינטרסים?

המקרה של TOGETHER ממחיש סכנה גדולה יותר: כאשר מחקרים מתוכננים להשיג תוצאות מוזמנות, המדע מאבד את תפקידו כמגדלור של אמת. אם חוקרים בוחרים מתודולוגיות שמגבילות את הסיכוי לתוצאות חיוביות, או מדגישים מסקנות שליליות תוך התעלמות מממצאים מבטיחים, התוצאה היא אובדן אמון. הציבור, שמסתמך על המלצות מדעיות, עלול לדחות טיפולים יעילים או לאמץ תרופות יקרות ומיותרות. במקרה של איברמקטין, המשמעות היא פגיעה באפשרות לטיפול זול ונגיש במגפה עולמית.

ד”ר מרסיה אנגל, לשעבר עורכת New England Journal of Medicine, כתבה בספרה חברות תרופות ורופאים: סיפור של שחיתות:
“פשוט כבר אי אפשר להאמין להרבה מהמחקר הקליני שמתפרסם, או להסתמך על שיקול דעת של רופאים מהימנים או הנחיות רפואיות מוסמכות. אני לא נהנית מהמסקנה הזו, אליה הגעתי לאט ובחוסר רצון במהלך שני העשורים שלי כעורכת.”

דבריה מהדהדים את הסיפור של TOGETHER: כתב עת יוקרתי, שפעם סימל מצוינות, הפך לזירה שבה אינטרסים מסחריים עלולים לעצב את המדע.

קריאה לחשיבה ביקורתית

מחקר TOGETHER אינו מקרה בודד, אלא תמרור אזהרה. הוא מזכיר לנו שהמדע אינו חף מטעויות – או ממניעים נסתרים. כקוראים וכאזרחים, חובתנו לפתח חשיבה ביקורתית: לשאול מי מממן מחקרים, מדוע נבחרו מתודולוגיות מסוימות, ומה לא נאמר. עלינו לדרוש שקיפות מלאה בנתונים, ביקורת עמיתים נטולת ניגודי עניינים, ודיון פתוח שמכבד את האמת מעל הכל. רק כך נוכל להבטיח שהמדע ישמש את האנושות – ולא את מי ששולט בכסף ובכוח.