סר גרהם וילסון (1890–1987), בקטריולוג בריטי פורץ דרך, היה מדען שהציב את האמת בראש סדר העדיפויות. בספרו “הסיכונים שבחיסונים” (The Hazards of Immunization (1967)) הוא קרא לבדיקה קפדנית של סיכוני חיסונים ולהצגת נתונים בשקיפות מלאה, תוך דחיית השפעות של אינטרסים מסחריים. ספרו “מיקרוביולוגיה וזיהומים מיקרוביאליים של טופלי ווילסון” (Topley and Wilson’s Microbiology and Microbial Infections), שנחשב לקלאסיקה, התבלט בדיוק מדעי ובגישה פתוחה לביקורת. וילסון האמין שמדע אמיתי חייב להיות שקוף, פתוח לדיון, ונטול משוא פנים – עקרונות שחסרים לעיתים במדע המודרני.
מעקרונות אלה גזרתי שני כללים פשוטים:
- מדען שלא דוגל בשקיפות, דיון פתוח, ומחקר נטול משוא פנים אינו מדען.
- מחקר שממומן על ידי התעשייה ואינו שקוף אינו אמין.
כללים אלה הם מצפן להערכת מדענים ומחקרים, ואני ממליץ להשתמש בהם מול כל מחקר או מדען.
כשלי רגולטורים: אלרעי-פרייס ולי
התנהלותם של ד”ר שרון אלרעי-פרייס ממשרד הבריאות הישראלי וד”ר גרייס לי מה-ACIP של ה-CDC ממחישה עד כמה המדע המודרני רחוק מהסטנדרטים של וילסון:
ד”ר שרון אלרעי-פרייס: כראשת שירותי בריאות הציבור, הובילה מחקר ב-The Lancet (2021) שטען ליעילות של 95% לחיסון פייזר. אך המחקר נחשד בהטיה: אלרעי-פרייס לא הגיבה לביקורת של חוקרים כמו נורמן פנטון על פגמים מתודולוגיים, וקונפליקט אינטרסים עם פייזר לא נחשף, משרד הבריאות סירב לחשוף תכתובות עם פייזר ועורכי The Lancet תחת טענות חיסיון, למרות בקשות חופש מידע.
ד”ר גרייס לי: כיו”ר ACIP, סירבה לבחון נתוני בטיחות ממשרד הבריאות הישראלי שהוצגו על ידי סטיב קירש, והזמינה משטרה במקום לעסוק בדיון (וידיאו). בישיבות ACIP, נתונים מדאיגים של פייזר לא נדונו לעומק, מה שמעלה חשד להטיה על ידי אינטרסים של ה-CDC וחברות התרופות.
לפי כללי וילסון, השתיים אינן עומדות בסטנדרט של מדעניות אמיתיות, ומחקריהן, המושפעים מהתעשייה, אינם אמינים.
השלכות על הרגולציה
כשליהן של אלרעי-פרייס ולי משקפים בעיות רחבות במשרד הבריאות וב-CDC/ACIP:
משרד הבריאות: הסתיר מידע על מחקר ה-Lancet, שיתף נתונים עם פייזר ללא שקיפות, ולא חקר תופעות לוואי ארוכות טווח.
CDC/ACIP: הסתיר אותות בטיחות, התעלם מנתונים מדאיגים, ולא חקר תסמינים מתמשכים לאחר חיסונים.
כשלים אלה יוצרים מעגל הרסני: חוסר שקיפות מערער את אמון הציבור ופוגע בבריאות הציבור, בעוד הרגולטורים ממשיכים להסתיר מידע.
סר גרהם וילסון הראה כיצד לשבור את המעגל הזה:
- שקיפות: דרישתו לנתונים זמינים לבדיקה הייתה מונעת הסתרת מידע.
- דיון פתוח: נכונותו לענות לביקורת הייתה מונעת הימנעות מדיון.
- מחקר נטול משוא פנים: דחיית אינטרסים מסחריים הייתה מבטלת הטיות.
סר גרהם וילסון היה מדען אמיתי שדגל בשקיפות, דיון פתוח, ומחקר נטול משוא פנים. כלליו חושפים את כשלי הרגולטורים המודרניים, כפי שנראה אצל אלרעי-פרייס ולי. כדי להחזיר את האמון במדע, אנו זקוקים למדענים כמו וילסון, שישימו את בריאות הציבור מעל אינטרסים מסחריים. עד אז, הציבור חייב להשתמש בכללי וילסון כדי לדרוש שקיפות ומחקר אמין – למען בריאותנו ובריאות ילדינו.
