האם חיסונים יכולים להשפיע על התפתחות הילדים שלנו? זו שאלה שמעסיקה הורים רבים בישראל ובעולם. מחקר שפורסם בינואר 2025 בכתב העת “מדע, מדיניות בריאות הציבור והחוק” (Science, Public Health Policy, and the Law), בדק אם יש קשר בין חיסונים להפרעות נוירו-התפתחותיות, כמו אוטיזם, בקרב ילדים בני 9 בארה”ב. ננסה לצלול למחקר הזה, להבין איך הוא נעשה, מה החוזקות והחולשות שלו, ומה הוא אומר להורים בישראל.
מה המחקר בדק ואיך?
המחקר, שנערך על ידי החוקרים אנתוני מוסון ובינו ג’ייקוב, התמקד ב-47,155 ילדים בני 9 שנרשמו בתוכנית Medicaid בפלורידה, תוכנית ביטוח בריאות למשפחות בעלות הכנסה נמוכה. החוקרים רצו לבדוק שלוש שאלות:
- האם ילדים מחוסנים נוטים יותר לאוטיזם או להפרעות התפתחותיות אחרות, כמו הפרעות קשב או אפילפסיה?
- האם ילדים שנולדו בלידה מוקדמת ומחוסנים נמצאים בסיכון גבוה יותר להפרעות כאלה?
- האם ככל שילד מקבל יותר חיסונים, הסיכון לאוטיזם עולה?
כדי לענות, החוקרים השתמשו בנתונים ממאגר Medicaid, שמכיל מידע על חיסונים ואבחנות רפואיות. הם השוו בין ילדים שקיבלו חיסונים לילדים שלא קיבלו, ובדקו כמה מהם אובחנו עם הפרעות כמו אוטיזם, הפרעות קשב, בעיות למידה, אפילפסיה, או הפרעות תנועה (טיקים). הם גם ספרו כמה פעמים כל ילד קיבל חיסונים, כדי לבדוק אם “מנה גדולה” יותר של חיסונים משפיעה על הסיכון.
התוצאות הראו שילדים מחוסנים היו בסיכון גבוה יותר לאבחון עם הפרעות נוירו-התפתחותיות בהשוואה לילדים לא מחוסנים: אוטיזם: סיכוי גבוה פי 2.7, הפרעות קשב: סיכוי גבוה פי 2.8, בעיות למידה: סיכוי גבוה פי 6.8, אפילפסיה: סיכוי גבוה פי 3.5.
בקרב ילדים שנולדו בלידה מוקדמת, ההבדל היה משמעותי עוד יותר: כ-40% מהמחוסנים אובחנו עם לפחות הפרעה אחת, לעומת 16% מהלא מחוסנים. בנוסף, ככל שילד קיבל יותר חיסונים, הסיכון לאוטיזם עלה – ילדים שקיבלו חיסונים ב-11 מפגשים או יותר היו בסיכון גבוה פי 4.4.
החוקרים הסיקו שחיסונים עשויים להגביר את הסיכון להפרעות התפתחותיות, במיוחד אצל ילדים שנולדו בלידה מוקדמת, אבל הם הדגישו שצריך מחקר נוסף כדי להוכיח שהחיסונים הם הגורם.
חוזקות המחקר
- המון מידע: הוא כלל 47,155 ילדים, מספר גדול שמאפשר למצוא קשרים גם בתופעות נדירות.
- נתונים אמינים: המידע נלקח ממאגר רשמי של Medicaid, שמבוסס על דיווחי רופאים, ולא על זיכרון של הורים, מה שמפחית טעויות.
- מגוון תוצאות: המחקר בדק לא רק אוטיזם, אלא גם בעיות כמו אפילפסיה וקשיי למידה, מה שנותן תמונה רחבה יותר.
- תשומת לב ללידות מוקדמות: הוא זיהה שילדים שנולדו מוקדם עשויים להיות רגישים יותר, מה שחשוב להורים ולרופאים בישראל.
- קשר של “מנה ותוצאה”: העובדה שיותר חיסונים הובילו לסיכון גבוה יותר לאוטיזם מרמזת שייתכן שיש השפעה מצטברת, וזה ממצא ששווה לבדוק לעומק.
חולשות המחקר
- לא בטוח מה הסיבה: המחקר מראה קשר, אבל לא מוכיח שהחיסונים גרמו להפרעות. ייתכן שילדים מחוסנים פשוט הולכים יותר לרופא, ולכן מאבחנים אצלם יותר בעיות.
- חסר מידע חשוב: החוקרים לא בדקו גורמים אחרים, כמו ההיסטוריה המשפחתית של הילדים, גיל ההורים, או תנאי החיים שלהם, שיכולים להשפיע על התוצאות.
- מי הילדים האלה?: המחקר התמקד בילדים ממשפחות עניות בפלורידה, כך שהתוצאות לא בהכרח מתאימות לכל הילדים בישראל או במקומות אחרים.
- טעויות בנתונים: המידע על חיסונים נלקח מקודים במערכת, אבל לפעמים חיסונים לא מדווחים, מה שיכול לבלבל בין “מחוסנים” ל”לא מחוסנים”.
מה זה אומר להורים בישראל?
המחקר הזה לא נותן תשובה סופית, אבל הוא מעלה שאלות חשובות. להורים בישראל, שמתמודדים עם לוח חיסונים דומה לזה שבארה”ב, מחקרים כמו זה מראים שצריך להמשיך לבדוק את ההשפעות שלהם, במיוחד על ילדים בסיכון כמו פגים. כדאי לשאול שאלות.
למה אנחנו עדיין לא יודעים הכל?
השאלה אם חיסונים קשורים לאוטיזם או לבעיות רפואיות אחרות נשארת פתוחה, וחלק מהסיבה היא איך המדע עובד היום. יש שני כללים שיכולים לעזור לנו להבין יותר: (א) מדען אמיתי חייב להיות שקוף, פתוח לדיון, ולעבוד בלי להיות מושפע מאינטרסים; (ב) מחקר שממומן על ידי חברות תרופות ולא חושף הכל לא יכול להיחשב אמין. אם המדע היה פועל לפי הכללים האלה, היינו יודעים כבר היום אם ריבוי החיסונים בלוח החיסונים באמת מגביר את הסיכון לאוטיזם או לבעיות אחרות. בינתיים, הורים, תשאלו שאלות, תדרשו תשובות ברורות, ותתמכו במחקרים שקופים ששמים את הבריאות של הילדים שלנו במרכז.
