בשנים האחרונות, אמון הציבור במוסדות הבריאות נמצא בירידה מתמדת, אך שינויים חדשים – כמו הסרת ההמלצה לחיסוני קורונה לילדים בריאים ולנשים בהריון (27 במאי 2025) ופיטורי כל 17 חברי הוועדה המייעצת של ה-CDC לחיסונים ב-9 ביוני 2025 – מראים שיש תקווה לשינוי, אם נמשיך ללחוץ על שקיפות ודיון פתוח.
חוסר אמון זה אינו רק תופעה חברתית – יש לו השפעה ישירה על בריאות הציבור. כאשר הציבור לא סומך על המלצות הבריאות, שיעורי החיסון יורדים, ההיענות לטיפולים פוחתת, והסיכון למשברים בריאותיים גובר. מה הגורמים לשחיקת האמון, מה השלכותיה על בריאות הציבור, וכיצד אפשר לתעל את חוסר האמון הקיים בישראל לשינוי חיובי, תוך מינוף חקירות בינלאומיות כמו זו של הסנאטור רון ג’ונסון וועדת MAHA של רוברט קנדי ג’וניור?
גורמים לשחיקת האמון
חוסר שקיפות: חוסר שקיפות בנתונים הוא גורם מרכזי לשחיקת האמון. בארצות הברית, דוח ועדת MAHA (22 במאי 2025) ביקר את מערכות הדיווח של ה-FDA וה-CDC, כמו VAERS ו-VSD, על כך שהן אינן נגישות למדענים עצמאיים ואינן מאפשרות בחינה של תופעות לוואי ארוכות טווח. בישראל, נחשף כי ב-2021, שנת החיסונים העיקרית, לא פעלה מערכת דיווח מסודרת לתופעות לוואי. מחקר שבחן את הדיווחים הוזמן באיחור של שנה, ובהקלטה שנחשפה נשמעו חוקרים מזהירים מפני ממצאים חמורים והמליצו על תפיסת מדיקולגלית – אך הדוח שפורסם לציבור העלים אותם.
השתקת ביקורת מדעית: השתקת ביקורת מדעית היא בעיה נוספת שפוגעת באמון. שיר-רז ואופיר תיארו כיצד ביקורת ששלחו לכתב העת Vaccine על מחקר בעייתי נשפטה על ידי מחברי המחקר עצמם, שהמליצו לדחות אותה ללא גילוי נאות. במקרה אחר, כאשר שלחו ביקורת לכתב העת Journal of Attention Disorders, החוקרים הכפישו אותם כ”סיינטולוגים”, והביקורת נדחתה (Mad In America, 13 בספטמבר 2022) כפי ששיר-רז מעדכנת. דוח MAHA מציין שרופאים שמביעים ספקנות כלפי לוח החיסונים של ה-CDC נתונים לסנקציות מקצועיות, מה שמדכא דיון מדעי פתוח.
ניגודי עניינים ותפיסה תאגידית: תעשיית התרופות משפיעה באופן עמוק על מדיניות הבריאות, מה שמעמיק את חוסר האמון. דוח MAHA חושף ש-97% מהניסויים הקליניים המשפיעים ביותר ממומנים על ידי התעשייה, שמעוותת תוצאות לטובתה. בארצות הברית, ה-FDA ו-HHS נמצאים בניגוד עניינים, שכן הם מקדמים חיסונים תוך הגנה עליהם מפני תביעות פיצויים. חקירת הסנאט של רון ג’ונסון חשפה כי ה-FDA וה-CDC ידעו על סיכונים חמורים לחיסוני הקורונה כבר בתחילת 2021, אך לא הזהירו את הציבור, מה שמחזק את תחושת חוסר האמון.
תעשיית התרופות משפיעה על מדיניות הבריאות, כפי שדוח MAHA חשף. ב-9 ביוני 2025, קנדי פיטר את כל 17 חברי ה-ACIP, בטענה שהם מושפעים מאינטרסים תאגידיים, צעד שמבקש לנקות את המערכת.
השלכות על בריאות הציבור
סיכונים שלא דווחו: חקירת הסנאט של ג’ונסון חשפה שה-FDA וה-CDC הסתירו סיכונים חמורים של חיסוני הקורונה, כמו מיוקרדיטיס ופריקרדיטיס, שהובילו לאזהרה חדשה של ה-FDA ב-25 במאי 2025. בעקבות לחץ מתמשך, ה-CDC הסיר ב-27 במאי 2025 את ההמלצה לחיסוני קורונה לילדים בריאים ולנשים בהריון בריאות, צעד שמפחית את הסיכונים לקבוצות אלה אך מעלה שאלות לגבי המלצות קודמות. ב-9 ביוני 2025, קנדי פיטר את ה-ACIP כדי להבטיח מדיניות חיסונים בטוחה יותר.
משבר מחלות כרוניות: דוח MAHA טוען שהתערבות יתר רפואית, כולל שימוש מופרז בחיסונים, תורמת למשבר מחלות כרוניות בילדות. מספר החיסונים המומלצים עלה מ-3 ל-29 עד גיל שנה מאז 1986, ללא מחקר מספיק על השפעות ארוכות טווח, מה שמעלה חששות בקרב הורים.
פערים חברתיים: חוסר אמון משפיע באופן לא פרופורציונלי על אוכלוסיות מוחלשות, שבהן חוסר ביטחון כלכלי ופסיכולוגי מחמיר את הבעיה. שכן אוכלוסיות אלה נוטות פחות לפנות לטיפול, מה שמגביר פערים בבריאות.
מקרה מבחן: שינוי המדיניות של ה-FDA
לקחים לעתיד: מינוף הלחץ הבינלאומי לשינוי בישראל
חוסר האמון הקיים בישראל יכול להפוך לכלי רב עוצמה לשינוי, אם הוא יתועל בצורה בונה. החקירות של קנדי וג’ונסון מספקות הזדמנות למנף את הלחץ הבינלאומי כדי לדרוש רפורמות במשרד הבריאות הישראלי. הנה כמה צעדים מעשיים:
חשיפה והפצת מידע: עלינו להפיץ את ממצאי חקירת ג’ונסון ודוח MAHA בערוצים ישראליים – דרך מאמרים, פוסטים ברשתות חברתיות, והרצאות ציבוריות. לדוגמה, חשיפת הסיכונים שהוסתרו על ידי ה-FDA ב-2021 יכולה לשמש בסיס לדרישה ממשרד הבריאות להציג נתונים דומים על חיסונים בישראל.
לחץ ציבורי ממוקד: השינוי של ה-CDC ב-27 במאי 2025 ופיטורי ה-ACIP ב-9 ביוני 2025 מראים שהלחץ של קנדי וג’ונסון יכול להוביל לשינויים דרסטיים. בישראל, אפשר למנף את השינויים האלה כדי לדרוש פיטורי דרגים בכירים במשרד הבריאות ולקדם שקיפות, תוך שימוש בחשיפה, לחץ ציבורי, מחקר עצמאי ושינוי כוח אדם.
מחקר עצמאי: ישראל יכולה לקחת על עצמה לערוך מחקרים עצמאיים על בטיחות חיסונים ותופעות לוואי, תוך שיתוף חוקרים בלתי תלויים ואוניברסיטאות. זה יכול לשחזר את האמון הציבורי ולהפוך את ישראל למובילה בתחום.
שינוי כוח אדם: חוסר האמון בדרגים הבכירים במשרד הבריאות יכול להפוך לדרישה להחלפתם. הכשלים ב-2021, כמו חוסר מערכת דיווח תופעות לוואי, הם ראיה לצורך במינוי גורמים עצמאיים שמחויבים לשקיפות ולציבור.
