בדצמבר 2025 פורסם מחקר קצר בכתב העת הבינלאומי למחקר וחדשנות קרדיווסקולרית..
החוקרים – יעקב אופיר, יפה שיר-רז, דוד שולדמן, ניקולס הולשר ו-פיטר א. מק’קולו – ניתחו מערך נתונים גולמי עצום שהתקבל מבקשות חופש מידע מקופת חולים כללית.

הנתונים? 294,877 דיווחי תופעות לוואי שהועברו ממקורות רפואיים למשרד הבריאות בין דצמבר 2020 לדצמבר 2024. רובם לא עובדו בזמן אמת.
באמצעות שיטה שמרנית במיוחד (ניקוי קפדני של כפילויות), זיהו החוקרים 277 אירועים קרדיווסקולריים ייחודיים בקרב בני מתחת ל-18. מתוכם – 271 (98%) בגילאי 12–16.

רוב האירועים התרחשו בתוך חלון זמן צר של כ-6 שבועות – בדיוק אחרי שהמדינה הרחיבה את הזכאות לחיסון לגילאים האלה (יוני–אוגוסט 2021).האירועים כוללים: דלקת שריר הלב (מיוקרדיטיס), דלקת קרום הלב (פריקרדיטיס) ואירועים קרדיווסקולריים חריפים נוספים.

החוקרים מעריכים, תחת הנחות שמרניות, שיעור של כ-1 אירוע לכל 939 מתחסנים בגילאים הרלוונטיים.

הנתונים האלה היו זמינים פנימית – אבל לא נותחו, לא פורסמו ולא הובאו לידיעת הציבור בזמן אמת.

חוזקות וחולשות

הנתונים מקוריים, מהמערכת הרשמית של קופת חולים כללית. השיטה שמרנית בכוונה. החלון הזמני הצר תואם בדיוק את הרחבת החיסון – מה שמחזק את הקשר.

מצד שני: מדובר בדיווחים, לא באבחנות סופיות מאושרות. מערכות דיווח תמיד סובלות מחסר דיווח ומדיווחים שלא קשורים בהכרח.
אבל זה בדיוק העניין: אם כבר הדיווחים שכן הגיעו מראים אות בטיחות כזה – מה היה קורה אם היו מנתחים את כולם בזמן אמת? ומדוע משרד הבריאות לא טרח לעשות את זה?

הכשל המערכתי – לפי דו”ח מבקר המדינה

במאי 2024 פרסם מבקר המדינה דו”ח קשה: רק 18% מהדיווחים על תופעות לוואי (מתוך כ-354,000) נקלטו בכלל במערכות המשרד. 82% – עשרות אלפי דיווחים, כולל חמורים – נשארו “קבורים” בגלל תקלות טכניות בממשק עם מערכת נחליאלי. המשרד ידע על הבעיה כבר ב-2021 ולא תיקן אותה.

בזמן שהמדינה דחפה התחסנות המונית של מתבגרים בריאים – אלפי דיווחים על אירועים קרדיווסקולריים פוטנציאליים פשוט לא נותחו.

והפוסט בפייסבוק שחשף את ההתעלמות

משרד הבריאות פרסם פוסט: “דיווחים על תופעות לוואי של חיסוני קורונה מנוטרים ונבדקים בקביעות”.
התגובות הציפו אותו – אלפי סיפורים אישיים. ניתוח מדגמי של 700–800 תגובות מצא שכ-25% תיארו תופעות חמורות, כולל עשרות מקרי מיוקרדיטיס, הפלות ומקרי מוות. רובם נראו אותנטיים.התוצאה? קובץ PDF של 373 עמודים – והמשרד התעלם. שתי בקשות חופש מידע בעקבות הפוסט נותרו ללא מענה.

מסקנה חריפה

המחקר החדש + דו”ח מבקר המדינה + התגובות לפוסט הרשמי מציירים תמונה אחת ברורה ומטרידה: מערכת הבריאות בישראל לא ביצעה ניטור בטיחות אמיתי ושקוף בזמן אמת.

במקום לנתח את הנתונים הגולמיים, לזהות אותות בטיחות, לעדכן הערכות סיכון-תועלת ולשנות מדיניות – בחרו לשמור על המסר האחיד: “בטוח ויעיל” בכל מחיר.
זה לא “תקלה טכנית”. זה כשל מערכתי חמור שפגע באמון הציבור – ובמקרים מסוימים, כנראה גם בבריאותם של מתבגרים שחוסנו בתקופה ההיא.
שקיפות אמיתית, ניטור רציני וטיפול מיידי בדיווחי תופעות לוואי – אלה לא “הפרעה לקמפיין”. אלה חובת יסוד של כל מערכת בריאות ציבורית שמכבדת את עצמה ואת אזרחיה.

הגיע הזמן להפיק לקחים אמיתיים – ולא רק להמשיך להסתיר.

מקורות:
למחקר
קובץ pdf של הפוסט ממשרד הבריאות

השאירו תגובה

נגישות