הרקע למחקר אוסטרלי שפורסם ב 8 במאי 2025 תחת צוותו של ריינה מקינטייר הוא מידע מוגבל שקיים על נטל לונג קוביד לאחר זיהום באומיקרון באוכלוסיות מחוסנות מאוד. מטרות המחקר הן: (1) לאפיין את שכיחות לונג קוביד וגורמי הסיכון שלו; (2) לזהות קבוצות תסמינים עיקריות של לונג קוביד והקשרים התפקודיים שלהן באוכלוסייה מחוסנת מאוד בתקופה בה אומיקרון היה הדומיננטי.
שיטות המחקר כללו: סקר חתך מקוון אנונימי נערך בינואר 2023 באוסטרליה, בקרב תושבים מעל גיל 18 עם היסטוריה של בדיקה חיובית לקורונה. נאספו נתונים על מאפיינים סוציו-דמוגרפיים, גורמי סיכון לקורונה, היסטוריית חיסונים וזיהומים, וחוויות עם לונג קוביד.
תוצאות: מתוך 1,205 משתתפים, 240 (19.9%) דיווחו על לונג קוביד. הסיכון היה גבוה יותר בקרב נשים (יחס סיכויים 1.71), אנשים עם מחלות רקע (2.19), ומשתמשי משאפות סטרואידים לטיפול בקורונה (2.34). חומרת הזיהום החריפה הגבירה את הסיכון משמעותית (עד פי 7.22 לאלו שהגיעו למיון או אושפזו). לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון בין תקופת אומיקרון לתקופות קודמות, מצב חיסוני, או גיל.
נמצאו שתי קבוצות תסמינים: קבוצה “פאוצי-סימפטומטית” (170 משתתפים, מעט תסמינים) וקבוצה “פוליסימפטומטית” (66 משתתפים, תסמינים רבים). הקבוצה הפוליסימפטומטית דיווחה על תפקוד לקוי יותר בעבודה, בפעילות גופנית, במצב רגשי ובאנרגיה. חומרת זיהום חריפה חזתה השתייכות לקבוצה הפוליסימפטומטית, בעוד טיפול בנוגדנים חד-שבטיים (monoclonal antibodies) חזה השתייכות לקבוצה הפאוצי-סימפטומטית.
מסקנות: כחמישית מהנדבקים עלולים לסבול מלונג קוביד, ללא הבדל משמעותי בין גילאים או וריאנטים. מספר התסמינים יכול לסייע במיון חולים. הממצאים מדגישים את הצורך במדיניות להגנה על אוכלוסיות פגיעות ובמסגרות לניהול לונג קוביד.
מתודולוגיה
המחקר נערך כסקר חתך מקוון אנונימי בין 9 ל-25 בינואר 2023, באוסטרליה, בקרב תושבים מעל גיל 18 שדיווחו על בדיקה חיובית לקורונה (PCR או RAT). המשתתפים גויסו דרך חברת מחקר שוק עולמית (Dynata) והשאלון נוהל בפלטפורמת Qualtrics. נאספו נתונים על מאפיינים דמוגרפיים, מצב בריאותי, היסטוריית חיסונים וזיהומים, ותסמיני לונג קוביד, שהוגדרו לפי הגדרת WHO: תסמינים שהופיעו תוך 3 חודשים מהזיהום ונמשכו לפחות חודשיים ללא הסבר אחר.
ניתוח סטטיסטי
- ניתוח תיאורי: השוואת מאפייני משתתפים עם ובלי לונג קוביד באמצעות מבחן χ².
- רגרסיה לוגיסטית רב-משתנית: זיהוי גורמי סיכון ללונג קוביד, עם שני מודלים (מודל מלא עם כל המשתתפים ומודל מצומצם לאחר בחירה לאחור של משתנים עם p<0.10). תוקנו עבור ריבוי בדיקות באמצעות תיקון Bonferroni ו-Benjamini-Hochberg.
- ניתוח אשכולות: שימוש בשני אלגוריתמים (PAM ו-Hierarchical Clustering) לאיתור קבוצות תסמינים, עם מדד Silhouette להערכת איכות האשכולות ו-Jaccard’s coefficient להערכת יציבות.
- ניתוחי רגישות: בחינת השפעת סיווג מחדש של משתנים (גיל, חיסונים, מספר זיהומים) והתאמה לקונפאונדרים כמו חומרת זיהום ומחלות רקע.
חוזקות המחקר
- אוכלוסייה ייחודית: המחקר נערך באוכלוסייה מחוסנת מאוד (95% עם לפחות שתי מנות עד סוף 2021), בתקופה בה אומיקרון היה דומיננטי, מה שמאפשר תובנות על לונג קוביד בתנאים של חיסון נרחב ווריאנט חדש.
- גישה מקיפה: שילוב של ניתוח סטטיסטי מתקדם (רגרסיה, ניתוח אשכולות) וניתוחי רגישות להפחתת הטיות, תוך התחשבות במגוון גורמי סיכון (דמוגרפיים, רפואיים, טיפוליים).
- זיהוי תת-קבוצות: השימוש בניתוח אשכולות זיהה שתי קבוצות תסמינים עם מאפיינים תפקודיים שונים, מה שיכול לסייע במיון וטיפול בחולים.
- רלוונטיות קלינית: הממצאים על הקשר בין חומרת זיהום, טיפולים, ותוצאות תפקודיות מספקים תובנות למדיניות בריאות ולניהול קליני.
- שקיפות: המחקר כולל דיווח מפורט על מתודולוגיה, מגבלות, וניתוחי רגישות, מה שמגביר את אמינות התוצאות.
- אתיקה: המחקר אושר על ידי ועדת האתיקה של UNSW (מס’ HC220737).
חולשות המחקר
- הטיית בחירה: הסקר לא היה מייצג באופן מלא של האוכלוסייה האוסטרלית, עם ייצוג יתר של נשים (63.4%) ומשתתפים ממערב אוסטרליה, וייצוג חסר של מדינות מאוכלסות כמו ניו סאות’ ויילס.
- הטיית זיכרון: הנתונים התבססו על דיווח עצמי, עם סיכון להטיית זיכרון לגבי תסמינים, זיהומים, וטיפולים, במיוחד לאור הזמן שחלף מאז הזיהום.
- הגדרת לונג קוביד: ההגדרה ששימשה בסקר שונה מעט מהגדרת WHO, מה שעשוי לנפח את שכיחות לונג קוביד (כללה משתתפים עם תסמינים שנמשכו חודשיים אך ייתכן שהסתיימו לפני 3 חודשים).
- חוסר נתוני בסיס: לא נאספו נתונים על תסמינים בקרב משתתפים שלא נדבקו, מה שמקשה על השוואת שיעורי התסמינים.
- הטיית קונפאונדינג: למרות התאמות סטטיסטיות, קיימת אפשרות לקונפאונדינג שיורי, במיוחד בנוגע לטיפולים כמו נוגדנים חד-שבטיים, שהיו נפוצים יותר בקרב חולים עם זיהום חמור או מחלות רקע.
- אופי תצפיתי: כמחקר חתך, לא ניתן לקבוע סיבתיות בין גורמי הסיכון (כגון טיפולים) ללונג קוביד.
- חוסר מידע על זיהומים חוזרים: לא נאספו תאריכי זיהומים חוזרים, מה שמקשה על קביעה אם לונג קוביד נגרם מהזיהום הראשון או מאוחרים יותר.
- כוח סטטיסטי מוגבל: עבור משתנים כמו שימוש בתרופות אנטי-ויראליות, מספר המשתתפים היה קטן, מה שהפחית את הכוח הסטטיסטי לזהות קשרים.
המחקר מדגיש כי לונג קוביד מהווה נטל בריאותי משמעותי גם באוכלוסייה מחוסנת מאוד ובתקופת אומיקרון, עם שכיחות של כ-20%. ממצאים אלה סותרים הנחות קודמות לפיהן אומיקרון גורם לפחות לונג קוביד בהשוואה לוריאנטים קודמים. גורמי הסיכון שזוהו – נשים, מחלות רקע, זיהום חריף חמור – עולים בקנה אחד עם ספרות קודמת, אך היעדר קשר עם חיסונים מצביע על הצורך במחקר נוסף על יעילות חיסונים עדכניים.
זיהוי שתי קבוצות תסמינים (פאוצי- ופוליסימפטומטית) מציע כי לונג קוביד הוא מצב הטרוגני, עם השלכות שונות על תפקוד. הקבוצה הפוליסימפטומטית, שדיווחה על יותר תסמינים ותפקוד לקוי, מדגישה את הצורך בטיפול ממוקד בחולים אלו. הקשר בין טיפול בנוגדנים חד-שבטיים לקבוצה הפאוצי-סימפטומטית מצריך מחקר נוסף, שכן ייתכן כי הקשר מושפע מקונפאונדינג.
המחקר מספק תובנות חשובות על לונג קוביד באוסטרליה בתקופת אומיקרון, עם שכיחות משמעותית של כ-20% וגורמי סיכון מובהקים כמו חומרת זיהום ומחלות רקע. זיהוי קבוצות תסמינים שונות מדגיש את הצורך בגישה מותאמת אישית לניהול המחלה. למרות חוזקותיו, המחקר מוגבל על ידי הטיות אפשריות ואופיו התצפיתי, אך הוא תורם משמעותית להבנת לונג קוביד ומדגיש את הצורך במחקר נוסף ובמדיניות בריאות תומכת.
