מה המחקר בדק ואיך?
המחקר, שנערך על ידי צוות בראשות ברוס פטרסון, התמקד ב-50 אנשים שחוו תסמינים מתמשכים (יותר מ-30 יום) לאחר קבלת חיסוני קורונה (פייזר, מודרנה, ג’ונסון אנד ג’ונסון, או אסטרהזניקה), והשווה אותם ל-26 אנשים מחוסנים ללא תסמינים. החוקרים רצו לבדוק אם חלבון הספייק S1, שמיוצר על ידי החיסונים, נשאר בגוף וגורם לדלקת, בדומה למה שקורה בלונג קוביד (PASC).
הם השתמשו בשלוש שיטות:
- פרופיל חיסוני: בדקו רמות של חומרים דלקתיים בדם (כמו IL-6 ו-CCL5) בעזרת למידת מכונה, כדי להשוות את המצב של חולי PCVS לאנשים עם לונג קוביד.
- זיהוי חלבון S1: השתמשו בטכנולוגיית זרימה (flow cytometry) כדי למצוא חלבון S1 בתאי דם מסוג CD16+ מונוציטים, שהם תאים חיסוניים שיכולים לגרום לדלקת.
- אישור ממצאים: בדקו תאים מ-5 חולים עם טכנולוגיית מסה (LC-MS) כדי לאשר שחלבון S1, ואפילו גרסאות מוטנטיות שלו, נמצאים בתאים.
- החוקרים הקפידו לבדוק שהמשתתפים לא חלו בקורונה לפני כן, באמצעות היסטוריה רפואית, בדיקות נוגדנים לנוקלאוקפסיד, ובדיקות תאי T.
התוצאות הראו ש:
- ב-11 מתוך 12 חולים שנבדקו (92%), נמצא חלבון S1 במונוציטים לא-קלאסיים עד 245 ימים לאחר החיסון. במונוציטים בינוניים, הוא נמצא ב-67% מהחולים.
- בחולים עם PCVS היו רמות גבוהות של חומרים דלקתיים (כמו IL-6 ו-IL-8), בדומה לאנשים עם לונג קוביד.
- למידת מכונה סיווגה את החולים עם PCVS כבעלי פרופיל דלקתי דומה ללונג קוביד.
- התסמינים כללו בעיות לב, כלי דם, ונוירולוגיות (כמו עייפות, כאבי שרירים, ו”ערפל מוחי”), שהופיעו זמן קצר לאחר החיסון ונמשכו עד סוף המחקר.
החוקרים הציעו שחלבון S1 שנשאר במונוציטים עלול לגרום לדלקת כרונית, שמסבירה את התסמינים. עם זאת, הם הדגישו שצריך מחקרים נוספים כדי להוכיח שהחלבון הוא הגורם, ולהבין כמה נפוצה התופעה.
חוזקות המחקר
- שיטות מתקדמות: השימוש בזרימה, מסה, ולמידת מכונה נותן תמונה מפורטת של המצב החיסוני ושל נוכחות חלבון S1, עם דיוק גבוה.
- קבוצת ביקורת: השוואה ל-26 אנשים ללא תסמינים עוזרת להבין מה מיוחד בחולי PCVS.
- אישור ממצאים: בדיקת LC-MS על תאים מ-5 חולים אישרה לא רק את חלבון S1, אלא גם גרסאות מוטנטיות, מה שמראה שהחלבון ממקור החיסון ולא מזיהום.
- הקפדה על היעדר זיהום קודם: השימוש בבדיקות נוגדנים ובדיקות T-detect מגביר את הביטחון שהתסמינים קשורים לחיסון ולא לקורונה.
- דמיון ללונג קוביד: הקשר ללונג קוביד מחזק את ההשערה שדלקת כרונית היא הגורם לתסמינים, ופותח דלת למחקר משותף על שתי התופעות.
חולשות המחקר
- מספר קטן של נבדקים: רק 12 חולים נבדקו לנוכחות S1, ורק 5 מהם נבדקו ב-LC-MS, מה שמגביל את היכולת להכליל את הממצאים.
- חוסר ודאות לגבי זיהום קודם: למרות הבדיקות, אין דרך להבטיח ב-100% שהמשתתפים לא נחשפו לקורונה, כי בדיקות כמו נוגדנים לא תמיד מזהות זיהום ישן.
- חוסר נתונים לאורך זמן: המחקר לא עקב אחרי החולים לאורך זמן, כך שאי אפשר לדעת אם התסמינים או חלבון S1 נעלמים לבסוף.
- לא הוכח קשר סיבתי: המחקר מראה שחלבון S1 קיים ושיש דלקת, אבל לא מוכיח שהוא הגורם לתסמינים. ייתכן שגורמים אחרים, כמו מחלות רקע, משחקים תפקיד.
- שאלות על שכיחות: המחקר לא נותן מידע על כמה אנשים סובלים מ-PCVS, כך שקשה לדעת אם זו תופעה נפוצה או נדירה.
המחקר הזה מצביע על אפשרות שחיסוני קורונה עלולים לגרום לתסמינים מתמשכים, אולי בגלל חלבון S1 שנשאר בגוף. המחקר מזכיר לנו שצריך לפקפק במשרד הבריאות ובסוכונויות השונות וחובה להמשיך לעקוב אחרי תופעות לוואי.
השאלה אם חיסונים, כולל חיסוני קורונה, יכולים לגרום לבעיות ארוכות טווח כמו תסמונת PCVS, אוטיזם, או בעיות רפואיות אחרות, עדיין לא נענתה במלואה. חלק מהסיבה היא הדרך שבה המדע מתנהל לפעמים. יש שני כללים שיכולים לעזור: (א) מדען אמיתי חייב להיות שקוף, פתוח לדיון, ולעבוד בלי להיות מושפע מאינטרסים; (ב) מחקר שממומן על ידי חברות תרופות ולא חושף הכל לא יכול להיחשב אמין. אם המדע היה תמיד פועל לפי הכללים האלה, כבר היינו יודעים אם ריבוי החיסונים בלוח החיסונים, כולל חיסוני קורונה, באמת קשור לאוטיזם או לבעיות רפואיות אחרות. חשוב להמשיך לשאול שאלות, ולדרוש מחקרים שקופים.
סוף דבר: קנה לך גיטרה בס ושנא את הרגלטור
